גלוקונדה אמנות בע"מ ואח' נ' פרי

החלטה

1.בפני בקשת המבקשים שהועלתה במעמד הדיון שהתקיים בפני ביום 1.2.11, להורות למשיבה להשיב להם את מלוא החומרים שקיבלה מהם לשם הכנת הספר נשוא הליכים אלו, כאמור בפסק הדין מיום 16.9.09 (להלן: "פסק הדין"), שאישר את הסכם הגישור שנחתם בין הצדדים בעניין, ולפיו ניתנה ארכה נוספת למשיבה להשלים את כתיבת הספר, נקבעו הוראות לעניין השבת מלוא החומר שהועבר למשיבה במסגרת פרויקט הכתיבה לידי המבקשים וכן נקבעה הוראת סנקציה באשר לאיחור המשיבה מלפעול בהתאם להוראות ההסכם.

2.כאמור, במעמד הדיון שנקבע בבקשת המבקשים לפי פקודת ביזיון בית המשפט- לאור הטענה כי המשיבה מפרה גם את הוראות פסק הדין, טענו המבקשים בפני כי הם מושכים את עתירתם לאכיפת פסק הדין ובמקומה עותרים להשבת הכספים ששולמו למשיבה ולהשבת מלוא החומר שהועבר על ידה. לפיכך, הוריתי למשיבה להגיש תגובתה בכתב, ועל תגובתה ניתנה תשובת המבקשים. לאור אופי הטענות, הוריתי למשיבה להגיב לתשובה זו, אך בחלוף המועד שנקצב לשם כך, טרם הוגשה תגובת המשיבה לתשובת המבקשים.

3.המשיבה בתגובתה טוענת כי היא מתנגדת להשבת המידע שנמסר לה על ידי המבקשים, תוך שהיא מתייחסת למדיה אלקטרונית בלבד, וזאת מאחר ולשיטתה, אלו צפויים לשמש כראיה בהליכים משפטיים בין הצדדים. כמו כן, טוענת המשיבה לזכות עיכבון שקמה לה על המידע הנ"ל בהתאם לסע' 5 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974 (להלן: "החוק"). לפיכך, עותרת המשיבה להורות על הותרת החומר בידיה, לחלופין- על העברתו לידיו הנאמנות של בא כוחה ולחילופי חילופין להורות על העברתו לתיק בית המשפט.

4.המבקשים בתשובתם לתגובה זו טוענים כי המשיבה מעלה טענות בעלמא באשר תגובתה לא נתמכה בתצהיר, וכי לא קמה לה כל זכות עיכבון, בעיקר מאחר ולא מדובר במקרה בו לא שולם לה שכרה. כמו כן, מתייחסים המבקשים לחומר המצוי בידי המשיבה וטוענים כי אין המדובר במדיה אלקטרונית בלבד וכי חומר זה כולל מסמכים רבים שהועברו לידיה. אציין כי חרף טענתם במעמד הדיון בפני לפיה הם עותרים להשבת מלוא הסכומים ששולמו למבקשת, בתשובתם זו דומה כי הם חוזרים בהם מעתירה זו, אך הוסיפו עתירה לפיה יורה בית המשפט כי המשיבה הפרה את סע' 8.5 להסכם שבין הצדדים, דהיינו- השבת מלוא החומר לידי המבקשים עם דרישתם הראשונה בכתב תוך 7 ימים.

5.עיון בתגובת המשיבה מעלה כי אכן לא צורף לו תצהיר. בנסיבות אלו, הרי שלא ניתן להתייחס לטענות המשיבה באשר להליכים משפטיים צפויים בין הצדדים (מה גם שלא ברור מתוכן התגובה עצמה באילו הליכים מדובר), ואף לטענתה באשר לזכות העיכבון שכביכול קמה לה- טענה זו לא הוכחה כלל ועיקר, מה גם שעל פניו דומה כי נתפסה המשיבה לטעות משפטית, באשר היא עצמה מודה בתגובתה כי קיבלה סכומי כסף מהמבקשים בהתאם להוראות פסק הדין (ר' סע' 8 לתגובה), ואף בהסכם עצמו מאשרת שקיבלה את מלוא התמורה בעד עבודתה (סע' 8.2 להסכם), אך מבקשת להפעיל את זכות העיכבון כנגד האפשרות של המבקשים לדרוש את השבת הכספים. הדבר איננו תואם את לשון הוראת החוק, וכאמור, משלא נתמכה טענה זו בתצהיר, אינני רואה כל מקום לקבלה.

6.לגופו של עניין, דומה כי המשיבה מנסה להיתפס להוראות ההסכם שהושג בין הצדדים, מבלי שהיא נותנת את הדעת לכך שהיא עצמה מפרה אותו פעם אחר פעם, בבחינת הגמל שאינו רואה את דבשתו. לפיכך, ולאחר שהשתכנעתי כי ניתנו למשיבה הזדמנויות רבות להשלים את התחייבותה לפי ההסכם ומשזו לא עשתה כן, לא ניתן לחייב כעת את המבקשים להשתמש בשירותיה, שהם בבחינת עבודה אישית או שירות אישי, וזאת לאור סע' 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 הקובע כי לא ניתן לאכוף הסכם לביצוע עבודה אישית או שירות אישי.

7.בנתון לכך, ובהתאם להוראת סע' 8.5 להסכם שבין הצדדים, הנני מקבל את עתירת המבקשים ומורה למשיבה להשיב להם את כל החומר שהתקבל אצלה מהם, כפי שזה מוגדר בסע' 1 להסכם. כמו כן, ומאחר והמשיבה לא פעלה בהתאם להוראת סע' 8.5 הנ"ל עד עתה, הנני קובע כי הפרה אותו, על כל המשתמע מכך.

8.המשיבה תשלם למבקשים הוצאות בקשה זו בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, א' אדר ב תשע"א, 07 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: